אודות קיבוץ מזרע
מיקום
קיבוץ מזרע נמצא בצפון עמק יזרעאל (בין עפולה לנצרת). שם המקום הקדום-“רובע אל נצרה”, היישוב נקרא בראשיתו “קבוצת צריפין” על שם קבוצת המייסדים והוסב אח”כ ל”קיבוץ מזרע”.
שנת היסוד: 1923
המייסדים
הקיבוץ הוקם בשנת 1923 על ידי קבוצת חלוצים מרוסיה, פולין וגרמניה שנקראה “קבוצת צריפין”. בשנת 1929 הצטרפה אליהם קבוצה גדולה של יוצאי “השומר הצעיר” מגליציה. לפני עלייתה ארצה התכנסה הקבוצה במחנה הכשרה בעיירה נדבורנה, ומכאן שמה של קבוצת ההשלמה הזו. היישוב היה לקיבוץ והצטרף לתנועת הקיבוץ הארצי. עוד בשנות ה-30 הצטרפה לקיבוץ קבוצת בני נוער מגרמניה.
השלמות נוספות
בשנות הארבעים ובראשית שנות החמישים הצטרפו לקיבוץ השלמות נוספות. ב 1943 הצטרפה קבוצה של בני חברות נוער מבולגריה ומהונגריה (“גאולים”), באותן שנים החלו להצטרף גם בני הקיבוץ הראשונים. קבוצה גדולה של בוגרי קן השומר הצעיר בקריית חיים, יחד עם בני הקיבוץ היוו את שכבת “עין גדי” שבמשך שנים רבות הייתה עמוד תווך חברתי וכלכלי בקיבוץ, משלהי שנות החמישים ואילך הצטרפו לקיבוץ בוגרי המוסד החינוכי, ובהם בני הקיבוץ, ו”ילדי חוץ”, כלומר ילדים שנשלחו על ידי משפחותיהם להתחנך בקיבוץ, ובוגרי חברות נוער. אלה ואלה נקלטו ו”אומצו” על ידי משפחות הקיבוץ, והיו למרכיב חשוב בצמיחה הדמוגרפית של הקיבוץ.
אוכלוסיית הקיבוץ מונה כיום כ-340 חברים, כ-190 ילדים וכ-122 תושבים. סה”כ מונה אוכלוסיית הקיבוץ כ-650 נפש.
איפיון
מזרע הוא קיבוץ יציב חברתית וכלכלית, שבכל שנות קיומו נשמרה בו אוירה חברתית טובה, ואף שידע עליות ומורדות ושינויים קיצוניים באורחות החיים, נתקבלו ההחלטות לאחר שיקול דעת, תוך תחושת אחריות שליוותה את הציבור כולו. גם דיונים קשים התאפיינו באווירה של סובלנות ושל כיבוד דעות הצדדים השונים. הקיבוץ מקיים חיי תרבות סדירים ופוריים ומציין את חגיו בעזרת יוצרים מבין חברי הקיבוץ ובהשתתפות חברים רבים.
מזרע בכתובים
חומר כתוב על תולדות מזרע וחבריה נמצא בספר “צפור פצועה” (יומנה של דורה בדר על השנים 1933-1937) ובסיפורת בספריהם של ראובן קריץ, שמאי גלנדר ואברם קנטור, שם משמשים הקיבוץ וחבריו כרקע. חומר תיעודי ותגובות יצירתיות נמצאים ב”דפי מזרע” וב”דף” – עלון פנימי המתפרסם כמדי שבוע, כמעט מיום היווסד הקיבוץ. החומר התיעודי מקוטלג וממוין בארכיון מזרע, ויצירות החברים מוצגות במוזיאון “מזרע הקטנה”.
תרבות ויצירה
מאז היווסדו מאפיינים את קיבוץ מזרע חיי תרבות פעילים, המהווים גורם חברתי מלכד ממעלה ראשונה. בשנים שקדמו לטלוויזיה נהגו לקיים מסיבה בכל ערב שבת. נוסף לחגי ישראל, שאותם מקפידים לחוג מדי שנה, הונהג בשנות השישים “חג הקיבוץ”, המוקדש מדי שנה לנושא אחר מהווי הקיבוץ. באותן שנים הונהג טקס קבלת שבת לכל החברים בחדר האוכל. כבר בשנות הארבעים החלו להעלות מחזות בהשתתפות חברים רבים (שני קוני למל; הירש לקרט; שולמית; צור וירושלים ועוד), ביוזמתו ובבימויו של חנוך פז. המחזות בוצעו ב”גורן יזרעאל”, אמפיתיאטרון פתוח שהכיל מאות מקומות, במקום שבו נמצאת עתה המכללה האקדמית עמק יזרעאל. כל מחזה בוצע פעמים אחדות, בהשתתפות עשרות חברים, שבילו בחזרות עד לשעות הלילה המאוחרות, לאחר ימי עבודה ארוכים, ומובן שנוצר סביבן הווי חברתי מיוחד. את מסורת ההצגות ההמוניות ירשו מערכונים קצרים שנכתבו על ידי חברי הקיבוץ (שמאי גלנדר ורפי רמון), והוצגו בדרך כלל במסיבות חתונה. בשנים ההן נהגו לחגוג חתונה משותפת לזוגות אחדים, והתכנית הייתה עשירה ומגוונת. בכל אחד מן החגים ניתן ביטוי יצירתי לחברים בתחום המוסיקה, המחול, התפאורה והכתיבה. קיבוץ מזרע מתברך ביוצרים ובחוקרים שחלקם התפרסמו בארץ ומחוצה לה, ורובם מעמידים את כישוריהם לרשות חיי התרבות בקיבוץ, ועושים זאת בהתנדבות גם בימים שלאחר ההפרטה.
