1923 – עלייה על הקרקע.
1925 – 1931 הוקמו בתי האבן הראשונים (מגדל המים; רפת א; אורווה; מחסן גרעינים; בית ילדים; מגורי ותיקים; חדר האוכל הראשון).
1928 – הגורן נשרף. כשחזר הדבר ונשנה, נראתה האש בביה”ס כדורי, ותוך כדי ריקוד סוף השנה – חוברו המילים לריקוד ההורה: “המתבן של מזרע עולה באש”.
1929 – 1931 – הצטרפות עלייה ב’ מפולין/ גליציה לקבוצת מזרע\ והקיבוץ מצטרף לקיבוץ הארצי, השומר הצעיר.
1934 – 1935 – קידוח הבאר הראשונה בשדות, בדרך לנצרת.
1935 – חיבור מזרע לרשת החשמל הארצית.
1936 – נבנית המקלחת הציבורית הראשונה ובה מים חמים.
1935 – 1938 – מגיעות חברות הנוער הראשונות מגרמניה, במסגרת עליית הנוער.
1936 – 1939 – תקופת המאורעות. הפורעים מחבלים בשדות.
1941 – אסון הרימון: תוך כדי אימוני ה”הגנה” בתוך מבנה, מתפוצץ רימון. שני חברים נהרגו ושלישי נפצע קשה.
1943 – תוך כדי מלחמת העולם השנייה מגיעה קבוצת נוער מבולגריה,במסגרת עליית הנוער, וקבוצת “ילדי טהרן”.
1945 – הוקם המוסד החינוכי במזרע (פנימייה שכללה את הכיתות ז – יב).
1945 – ואילך מתאפיינות בפעילות תרבותית ענפה, בעיקר בהעלאת מחזות רבי-משתתפים (שני קוני למל; הירש לקרט; שולמית, צור וירושלים) ובחגים עשירי תכנית והופעות – שחוברו, בוימו והורכבו ע”י חברי הקיבוץ.
1946 – “השבת השחורה” הממשל מטיל עוצר והצבא הבריטי עורך חיפושי נשק וחברי “הגנה” ברחבי הארץ, ובכלל זה במזרע, בו שכנה אז מפקדת הפלמ”ח במסווה של ק.ק.ל. בסופו של היום נלקחו כ-70 חברים למעצר במחנה רפיח.
1947 – הקיבוץ מתחבר לרשת המים הארצית – “מקורות”.
1948 – שנת מלחמת השחרור, בה נפלו שישה מחברי מזרע.
1949 – נפתח מחזור האולפן הראשון לעברית שנועד לעולים חדשים. בצד לימודיהם, עסקו תלמידי האולפן בענפי המשק, וחלקם נקלטו בקיבוץ כחברים.
1950 – נחפר אגם הקישון, וכך נתאפשר גידולם של ענפי שדה הדורשים השקיה.
1952 – “משפט פראג”. מרדכי אורן, חבר הקיבוץ שהיה בשליחות בצ’כוסלובקיה נעצר והואשם בריגול “לטובת האימפריאליזם”. הוא נידון ל15 שנות מאסר אך שוחרר ב1956.
1953– נחנך חדר האוכל החדש (מספר 2).
1956 – 1958 – הוקמו מפעלי התעשייה: “תעמל” – למוצרי לחץ, ו”מעדני מזרע” למוצרי בשר לא כשר.
1959 – ראשית גידול כותנה, ומעבר לחקלאות תעשייתית.
1962 – תחילתה של מסורת לקיום טקסי קבלות שבת משותפות בחדר האוכל.
1970– הקמת המוסד החינוכי “עמקים”, המשותף למזרע, שריד, שער העמקים ומרחביה (ב 2000 מתאחד מוסד “עמקים” עם מוסד “תבור”, של הקיבוצים עין דור וגזית).
1972 – הקמת מאגר המים הראשון ליד הרי נצרת.
1973 – מלחמת יום הכיפורים. במלחמה זו שכל הקיבוץ שבעה מבניו וחבריו.
1983 הקמת רשת טלפונים לכלל האוכלוסייה.
1989– הקמת “מפגש מזרע”, הכולל חנות ומעדנייה, שבמרכזה מוצרי “מעדני מזרע”.
1989 – הקמת “מטלור” מפעל לתעשייה עדינה (הזרקת מתכות).
1990 – מסתיים שיפוץ “בית הקיבוץ = חדר האוכל, והפיכתו לבניין מפואר ורחב ידיים, המכיל מועדון, אולם מופעים וחדר אוכל, משרד דואר, מרכולית ומשרדים קטנים.
1990– איחוד בתי הספר היסודיים של מזרע ומרחביה, ונוצר בית הספר “חצב” במרחביה.
1991 – מתבטלת “הלינה המשותפת” והילדים עוברים ל”לינה משפחתית”. בזה משתנות תפיסות מרכזיות במהות “החינוך המשותף”.
1991 – מאבקים כנגד “חוק החזיר”: איום ממשלתי על ייצור בשר לא כשר.
1991– עלייה המונית של יהודי רוסיה לארץ. בכלל זה נקלטים במזרע עולים במסגרת “בית ראשון במולדת”. חלק מהם שהו בקיבוץ חודשים רבים ועודם שומרים על קשרים אך לא בחרו להצטרף כחברים.
1990 – 2000 – בעשור זה מואצים תהליכי ההפרטה של המבנה הכלכלי.
1998 – נפתח הענף “פינה בעמק” תיירות ואירוח כפרי.
1999 – הונחה אבן הפינה למלון “נוף תבור”, בשיתוף עם חברת הורן&ליבוביץ.
2001 – תחילת ההפרטה בענף המזון.
2002 – 2004– “מטלור” (ששמה הוסב ל”מתאור”) עוברת לידי חברה חדשה בבעלות “ישקר”; רפתות מזרע וגבעת עוז מתאחדות; מפעל “מעדני מזרע” נכנס לשותפות עם “טיב טעם”.
2006 – “פרס העמק” מוענק לארכיוני העמק ולמוזיאון מזרע.
2007 – תקציבי החברים מועברים לבנקים.
2008 – נחנך מבנהו וארגונו החדש של מוזיאון “מזרע הקטנה” ובו תצוגות אומנות שבמרכזן יצירותיו של טושק, תצוגות של ציירי הקיבוץ ותצוגת ספרים מתחומי הסיפורת והמחקר של סופרי הקיבוץ.
2008 – נחתמת עסקת שותפות בין חברת “תעמל” מזרע וחברת “אלקטרה”.
2009 – מופעלת התוכנית של “שינוי אורחות החיים בקיבוץ מזרע”, שעיקרה הפרטה ובכלל זה הפרטת מקורות ההכנסה של החברים. שיוך דירות ועסקים וצמיחה דמוגרפית. לשנת נסיון.

2010 – התקבל השינוי באורחות החיים .
בעשור הראשון של המאה ה 21 עובר הקיבוץ שינויים במבנהו הארגוני, ובכלל זה שינויים במבנה המוסדות ובהגדרות סמכויותיהם ותפקודם.
2011 – התארגנות לקראת תהליך “הצמיחה הדמוגרפית”.
לראשונה מאז היווסדו, מנהל העסקים (לשעבר “מרכז משק”) ומנהל הקהילה (לשעבר “מזכיר הקיבוץ”) הם שכירים ואינם נמנים על חברי הקיבוץ.
2012 – התארגנות לקראת “שיוך דירות” ו”שיוך עסקים”.

2015 – התקבלו לחברות בקיבוץ 67 בנות ובנים.

2016 – התקבלו לחברות בקיבוץ עוד 30 בנות ובנים.

2016 – התקבלה החלטה על שיוך דירות קניני.