הבר מיכל 

מיכל הבר

בת רבקה ויעקב.

נולדה ב-כ”ד בתמוז תרס”ד – 07.07.1904 בקליש (פולין/גליציה).

נפטרה ב-כ”ד בחשון, תשמ”ט – 04.11.1988 במזרע.

הצטרפה לקבוצת צריפין/מזרע ב-1925.

רווקה.

 

 

בת למשפחה מרובת ילדים. לאחר שבני המשפחה הבכורים עלו עם העלייה החלוצית השלישית, יצאה מיכל עם הוריה ארצה.

ב-1923 הגיעה לבלפוריה, ומשם ב-1925, אל אחותה במזרע. וכאן  התקבלה לחברות בקבוצה.

למיכל בעיות חמורות בחייה. ממדיה הזעירים והמצוקות הבריאותיות הגבילו את פעילותה בחייה הפרטיים וגזרו עליה ערירות. אולם מזגה הבהיר והשליו סייעו לה להשתלב במהלך הסובב אותה בחברה ובעבודה. מיכל התמידה בחריצות בעשייתה. כך יצאה בשנות הראשית עם החורשים והזורעים לזריעת התירס, היא בסוכת הבוצרים ובכרמים, אורזת את הענבים, ויותר מאוחר במתפרה, מתמחה בתפירת וילונות, בריפוד הספות בחדרי החברים, ומלאכתה נעשית לשביעות רצון הכול.

מיכל שיתפה את עצמה בחיי הקבוץ. לעת קליטת “ילדי טהרן”, פליטי השואה בימי מלחמת העולם השנייה, אימצה את מוטקה ענבר (החי כיום עם משפחתו בקיבוץ העוגן) ויצרה עבורו פינה משפחתית אוהבת, דבר שהוסיף לחייה שביב של אור.

מיכל התמידה לשמור על עצמאותה. חרף גילה המתקדם הרבה מעבר לגבורות, כשעל שפתיה חיוך קל והכול קידמו אותה בשם החיבה “מיכלנצ’ה” – עד שחולשות הגוף הצרו והגבילו את זיקתה לסובב. ולפתע, נעצמו עיניה ותמו חייה.

 

יהי זכרה ברוך.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן