מנחם בָּדֶר

בן חוה ויוסף בדר.

נולד ב-ב’ בתשרי תרנ”ו – 5.9.1895 בדוקלה (פולין).

נפטר ב-ט’ בשבט תשמ”ה – 31.1.1985 במזרע.

עלה לארץ בסתיו 1920.

עלה לרובע-אל נצרא – היא מזרע, בחורף 1923.

אב לתמר אלוני.

סב לבת-עמי, אריה, חוה ויריב אלוני.

רב-סב לנינים רבים וחימשים.

מנחם בדר, איש רב-פעלים, עסק בפעילות, ובשליחויות רבות

להצלת היהודים באירופה. פעיל במפלגה ובקיבוץ כל חייו.

חבר בכנסת הראשונה, מנכ”ל משרד-העבודה, ועוד…

מנחם גדל במשפחה ענפה, שומרי-מסורת, משכילה. מנעוריו בגרמניה. שם ראשית לימודיו באוניברסיטה.

עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה, מגויס מנחם. קצין, לוחם בחזיתות. בתום המלחמה חוזר לקלן. מארגן את משוחררי-הצבא היהודיים הנכונים יחד איתו לעלות ארצה.

בסתיו 1920, מגיע מנחם בראש קבוצת “הפועל הכובש” ליפו. באוניה המביאה את חלוצי העליה השלישית הוא פוגש את דורה, איתה הוא קושר ברית-חיים.

ראשית-פועלו בארץ, עם בוני תחנת-החשמל “רידינג”, עם מקימי הקסרקטינים לצבא הבריטי בסרפנד – היא צריפין.  בתום העבודות הזמניות, עולה בדר עם חבורת-הפועלים מחוסרי-העבודה לעמק יזרעאל. ביוזמתו, מתגבשת התכנית להתיישב על אדמת רובע-אל-נצרה, היא מזרע לעתיד.

בחורף 1923, מגיעים מנחם ודורה עם מייסדי-הקבוצה אל המקום. כאן, יגדלו את תמר בתם, ובעתיד יזכו לחבק נכדים ונינים.

מנחם, המחונן בתבונה, כושר-מנהיגות טבעי וטיפוח יחסי-חברות מלכדת, נושא בעול-התפקידים המרכזיים בקבוצה.  ביוזמתו של בדר, בשידוליו ובפועלו המאומץ, קם האיחוד בין הקבוצה במזרע לבין קיבוץ “השומר הצעיר” ב’ בנס-ציונה. זו תרומתו המהותית ביותר של בדר בגורלו והבטחת עתידו של מזרע.  קבוצה גדולה זו, היוותה את הבסיס להתפתחותו של קיבוץ מזרע בעתיד. רבים מחבריה מילאו תפקידים בכירים במשק, בחקלאות, בבניין, בחברה, בחינוך ובתרבות.

בשנים הבאות, נבחר מנחם בדר לתפקידים ומשימות שבחזית הפעילות של הקבה”א. בדר מרחיב היקפי ותחומי-עשייתו. בהשפעתו קמים בתנועה מפעלי-תעשייה וחרושת ראשונים.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הוא בשליחויות-הצלה ועזרה. כשפורצת מלחמת-העולם השניה, נשלח בדר לבקש דרכי מגע, עזרה והצלה אל עבר אזורי הכיבוש הנאצי בהם משתוללת השואה. (על תקופת פעילותו זו כתב בספרו “שליחויות עצובות”).

מנחם בדר נבחר על ידי התנועה לייצגה במוסדות-היישוב, ההסתדרות, היה ציר לקונגרסים. הוא בתפקידים חיוניים ביותר.

עם קום-המדינה נבחר לכנסת הראשונה, מתמנה למנכ”ל משרד העבודה, משרד-הפיתוח, חבר-דירקטוריון המפעלים הפטרוכימיים, חברת-החשמל, מכרות, פיתוח ים-המלח, הנהלת-הטכניון ועוד.  בקבה”א, מקים בדר את “תכן”, איגוד-התעשיות של הקבה”א.

לזכותו, תירשם העלאת גורם התיעוש כמרכיב החיוני ביותר של המשק הקיבוצי.

בדר מעודד מפעלי-תרבות ואמנות. שנים רבות הוא הוא חבר מזכירות-הקבה”א.

לציון ולהוקרת פועלו קמה עוד בחייו  “קרן בדר” שמטרתה: סיוע ועידוד פעולות-החינוך וההשכלה.

חרף פעילותו רבת-ההיקף בישוב ובתנועה, שומר בדר על צמידותו אל הקיבוץ.

כך הוא מתמיד עד שתשישות הזיקנה פוגעת בו, ועל סף שנתו ה – 90 הוא עוצם את עיניו.

                            יהי זכרו צרוף בתולדות הקיבוץ והמדינה.