רחל מינצר

בת חנה ואברהם גרובר.

נולדה ב-כ”ו כסלו תרס”ט – 20.12.1908 בבוקרה (גליציה כיום באוקראינה).

נפטרה ב-ט”ו בחשון תשמ”ז – 17.11.1986 במזרע.

שכבה/קבוצה: קיבוץ עליה ב’ השומר הצעיר, הכשרת “נדבורנה”, נס-ציונה.

אם לאילנה, יגאל ורבקה.

סבתא לעזרא, צלילה, אורלי, יסמין וצחיק גלנדר, צפריר, מיכל, מתן, עומרי ולילך מינצר, אוהד, אילה ויעל מרומי.

אישה פעלתנית, תמיד מלאת מרץ ויוזמות, וכאשר החליטה לעשות מעשה, אי אפשר לעמוד בפניה. מצפונית מאוד, כמובן ואיכפת היה לה מאוד, כל מה שמתרחש בקיבוץ, גם כאשר לא מילאה תפקיד כלשהו. היא הייתה עוברת ומכבה חשמל דולק שנשכח. דאגה שלא יזניחו שום חבר או נושא. מילאה תפקידים רבים: אקונומית, מרכזת מחסן הבגדים, בימים שנכללו בזה גם מתפרה, גם כל תחומי הביגוד וכל מה שקשור לבית הבד, ושוב אקונומית, פעמים רבות, וחברה בוועדות. אבל היא לא אהבה פרוצדורות וניסוחים, ורצתה שהבעיות תיפתרנה בדרכים הקצרות ביותר. היא הייתה אישה חמה ואהבה להיות מוקפת במשפחתה הענפה.

רחל הייתה בוגרת הגימנסיה היהודית של לבוב, ושם פעלה בעיקר בקן השומר הצעיר, כמדריכה. הביאה להגשמה חלוצית ולעלייה ארצה של קבוצות בנות רבות שהדריכה. היא הייתה בגרעין המייסד את קיבוץ עלייה ב’, שעבר את ההכשרה בנדבורנה, ושם התגבשו אורחות החיים של הקיבוץ.

בראשית 1929, עלתה עם הראשונים למחנה הקיבוצים בגבעת-מיכאל, ועבדה בקטיף ובאריזת פרי הדר בפרדסים של נס-ציונה. הקיבוץ, שלח אותה ללמוד כלכלת-בית וניהול ענפי-שירות ועם סיום הלימודים קיבלה על עצמה את ניהול המטבח בקיבוץ.

עד מהרה, התפתחה הידידות החמה בינה ובין אהרן והביאה להקמת משפחה, כשהזוג המאושר והמלא בשמחת חיים עומד במרכז ההווי.

כשיצאה הפלוגה מנס-ציונה להשלים את קיבוץ מזרע, היו רחל ואהרן בין הבאים לעמק. כאן, במזרע, רחל הייתה האם הראשונה בין אנשי ההשלמה, כשילדה בשנת 1931 את אילנה, הבת הבכורה של קבוצת “אילן”, שהייתה הקבוצה הראשונה בחברת הילדים, אשר למדה עד כיתה י”ב במוסד החינוכי במזרע.

אחר כך, נולדו יגאל ורבקה ובמשך שנים רבות, היו ימי השישי ימים מקודשים להתאספות המשפחה המורחבת בביתם של רחל ואהרן, עם כל הילדים והנכדים והדבק הטוב שנוצר שם, עמד שנים רבות במבחן הזמן, בעבותות של קשר טוב ואהבה.

בשנות זקנתה נשארה רחל ערנית ונמרצת. היא עבדה באחזקת הבית ב”מעדני מזרע”, וגם התמידה בהשתתפותה בחוגים לידיעת הארץ ובסיורים הרבים, והתמסרה גם ללימודים במכללת עמק יזרעאל. מחלתה הקשה, פגעה בה בעוצמה במידה רבה, גם משום שיגאל חלה באותו זמן את חוליו, מה שהביא עליה קץ מהיר.

יהי זכרה ברוך.